סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע, בזו הלשון: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים..."
בעניין ע"ע (ארצי) 1214/02, ישראל שיטרית נ' סטופ אש בע"מ נקבע כי ישנם שלושה תנאים מצטברים אותם צריך המתפטר למלא על-מנת שתקום לו זכאות לקבלת פיצויי פיטורים, ואלה הם:
א. העובד בא בגדר מעמד של "עובד";
ב. ה"עובד" התפטר עקב מצב בריאותו או של בן משפחתו;
ג. היתה "סיבה מספקת" להתפטרות.
נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על העובד, ועליו להוכיח כי התפטר לרגל מצבו הבריאותי וכן עליו להוכיח כי לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות. במסגרת נטל זה על העובד להביא ראיות באמצעות תעודות רפואיות המעידות כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך ולעבוד יותר עבור המעסיק ובאופן המהווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויים פיטורים. (ראה: דב"ע נג / 3-210, אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514.)
בפסיקה נקבע כי אין העובד חייב להצטייד בתעודה רפואית לפני התפטרותו. בהתאם לזאת, אם מתברר לעובד לאחר התפטרותו שעל מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים דורשים ממנו תעודה רפואית, הוא רשאי להגישה אז, בתנאי שהתעודה תאשר כי בזמן ההתפטרות מצב בריאותו היה כזה שהצדיק את התפטרותו. [ראה: דב"ע ל/3-17, שרה רפפופורט נ' שושנה אסולין, פד"ע ב' 25 וראה: דב"ע נז/ 3-57, סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שולמית פרץ, פד"ע ל 364 .]
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הפסיקה קבעה כי עובד המתפטר עקב מצב בריאותו, צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יאפשרו לעובד להמשיך לעבוד, על אף ליקויי הבריאות [ראה: דב"ע לג/ 2-3 , זילבר נ. גלובוס, פד"ע ד' 153 בעמ' 158], אולם, אי מתן הודעה כאמור אינה מביאה בהכרח לשילת זכאותו לפיצויי פיטורים. [ראה: דב"ע לב/3-56, ד"ר שמואל נוביצקי ואח' נ' ציונה ביאדר, פד"ע ד', 259, 261.]
