חוק עבודת נשים אוסר על מעסיק לפטר עובדת בהריון בתנאי שהיא מועסקת לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
בנוסף, כאשר עובדת בהריון מפוטרת לפני שהשלימ
ה 6 חודשי עבודה והשיקולים שהובילו את המעסיק לפטרה קשור לעובדה שהיא בהריון, הרי שמדובר בפיטורים שלא כדין המנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולעקרון השוויון הכללי.
בהתאם להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והפסיקה שבאה בעקבותיו, כאשר ההיריון מהווה שיקול כלשהו בהחלטה על פיטורי העובדת, הרי שמדובר בהפליה אסורה ופסולה המנוגדת לעקרון השוויון והחוק. כמו-כן, די בכך שהשיקול המפלה היה אחד השיקולים בהחלטה על הפיטורים בכדי להכתים את ההחלטה כולה.
בנוסף, גם פיטוריי עובדת בהיריון בטרם השלימה 6 חודשי עבודה שבאו במטרה להתחמק מתחולתו של חוק עבודת נשים, מהווים אפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בתי הדין לעבודה קבעו כי מפיטורים אלו נגועים בחוסר תום לב ונטל ההוכחה להוכיח כי החלטת הפיטורים אינה נגועה בהפליה פסולה, מועבר למעסיק.
חשוב לדעת כי האיסור להפלות בין אדם לאדם, נוגע למקרים נוספים (ולא רק לפיטורי אישה בשל הרינה) ובין היתר, מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ מוצא, דת, השקפה או מעמד חברתי.
