עובדים רבים פונים אלינו בתלונות על כך שהמעביד הכריח אותם לעבוד בימי החג וסירב לפצות אותם בשל כך. האם הם צודקים בטענתם? עובדים שעתיים או יומייםעובדים המקבלים את שכרם על בסיס שעתי או יומי זכאים לקבל דמי חגים ב-9 ימי חג שחלים במהלך השנה:
ראש השנה (2 ימי השבתון).
יום כיפור – יום אחד.
סוכות – יום אחד.
שמחת תורה – יום אחד.
פסח (2 ימי השבתון).
יום העצמאות.
שבועות – יום אחד.
ומה קורה אם העובד עובד באחד מימי החג הנ"ל? האם הם זכאים לגמול נוסף? התשובה לכך היא חיובית וזאת אנחנו למדים משני דברי חקיקה שונים: הראשון, סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א -1951 אשר קובע, כי עובד שהועבד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן (שבת לעובד יהודי), ישלם המעביד שכר עבודה שלא יפחת מ- 1.5 משכרו הרגיל וייתן לו במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במועד אחר (כלומר יום מנוחה חלופי). והשני, סעיף 18א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט אשר קובע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה יחולו גם על מועדי ישראל. לפיכך, עובד שעתי או יומי שעבד בימי חג זכאי למעשה לתשלום בתקופת החגים כלהלן: שכר עבודה בשיעור של 150% בגין שעות העבודה שעבד בימי החג, ובנוסף תשלום "דמי חג" בגובה שכרו הרגיל של העובד ללא תוספות שונות (כמו נסיעות, שעות נוספות, בונוסים וכיוצ”ב). דברים אלה קיבלו חיזוק בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה: דב”ע מג’ 3-91 מולה נוהד – חברת אל וו בע”מ, פד”ע ט”ו 163, 168.נע”ע 3000360/98 נחום צמח נ’ ש.א.ש קרל זינגרצפון (1986) בע”מ ,עבודה ארצי ל”ג (23). עובדים חודשיים (שכר גלובלי)עובד חודשי אמור לקבל את שכרו ללא כל קשר למספר ימי החג והשבת שחלו באותו החודש ועל-כן אינו זכאי לדמי חגים.עובד חודשי המועסק באחד מימי החג המנויים למעלה, זכאי לקבל תוספת של 50% לשכרו בגין עבודתו באותו יום, וזאת על פי הוראות חוק עבודה ומנוחה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי מעסיק רשאי שלא לתת לעובד בשכר חודשי את התוספת בגובה 50% על עבודתו ביום החג, ובמקומה לתת לעובד מנוחה של יום וחצי כנגד יום החג שבו עבד.
